פצעים ברגל עם בצקת כרונית

תקציר

מחקר זה בחן את שכיחותם של כיבים בחולים הסובלים מבצקת כרונית וכן את גורמי הסיכון לכיבים בקרב חולים אלו. המחקר כלל 7077 מטופלים הסובלים מבצקת כרונית בגפיים התחתונות מ-40 מרכזים רפואיים ב-9 מדינות שונות. גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להתפתחות כיבים כללו: מחלקת כלי דם פריפריים (PAD), צלוליטיס, לימפאדמה שניונית ומין זכר. כמו כן נמצאת ששליטה טובה בבצקת מפחיתה את הסיכון לפצעים ב-50%.

שיטות

מחקר חתך בינלאומי, רב-מרכזי. בוצע כמחקר משני כחלק מפרויקט LIMPRINT (מחקר בינלאומי על לימפאדמה) בין השנים 2014-2017. במחקר זה נכללו מטופלים מ-40 אתרים המפוזרים ב-9 מדינות, ביניהן אוסטרליה, קנדה, יפן וטורקיה. כל המטופלים מעל גיל 18, וידועים כסובלים מבצקת כרונית ברגליים מסיבות שונות, חד-צדדית או דו-צדדית. המשתנים שנבדקו כללו: גיל, מין, BMI, מחלות נלוות, צלוליטיס ב-12 החודשים האחרונים, סיווג הבצקת (ראשונית/מולדת, שניונית, משנית לסרטן או למחלה גרורתית), אטיולוגיה של הבצקת, דירוג חומרת הבצקת לפי דירוג קליני, משך הבצקת, מידת הניידות של החולה, טיפולים אשר ניתנו להורדת הבצקת, האם הבצקת מסוג Pitting edema, ועוד.

תוצאות

מכלל 7,077 מטופלים עם בצקת כרונית אשר נכללו במחקר, 12.7% (n = 899) סבלו מכיבים. גורמי סיכון בלתי תלויים להתפתחות כיב כללו: מחלת כלי דם פריפרית (PAD) (OR 4.87 , 95% CI 3.63-6.52), צלוליטיס במהלך 12 החודשים האחרונים (OR 2.69 , 95% CI 2.25-3.21), לימפאדמה משנית (OR 2.64 , 95% CI 1.93-3.60), סוכרת (OR 2.14 , 95% CI 1.82-2.50) מין זכר (OR 2.08 , 95% CI 1.78-2.44), גיל מעל 85 (OR 1.80 , 95% CI 1.23-2.62), תת-משקל (OR 1.79 , 95% CI 1.14-2.79), ריתוק למיטה (OR 1.79 , 95% CI 1.01-3.16) והליכה בסיוע (OR 1.41 , 95% CI 1.18-1.97). לציין שהשמנת יתר לא נמצאה כגורם סיכון משמעותי לפצעים.
בנוגע לטיפול, נמצא ששליטה בבצקת, באמצעות קומפרסיה לדוגמא, מפחיתה את הסיכון לפצעים ב-50% (P < .001).

לסיכום, בצקת הינה גורם סיכון חשוב להופעת כיבים בגפיים התחתונות – והפחתת הבצקת יכולה להפחית את היארעות הכיבים. כמו כן, יש לנסות ולשפר גורמי סיכון ברי שינוי כגון – מחלת כלי דם פריפרית, איזון סוכרת, ומניעת אירועים חוזרים של צלוליטיס.

לצפיה במאמר המלא